מסעדות כשרות

כשרות היא מערכת הכללים הקיימים ביהדות על סוגי מזון המותרים באכילה ואלה האסורים באכילה. איסורים על מאכלים מסוימים קיימים גם בדתות אחרות ובתרבויות אחרות

הכשרות כוללת הקפדה על כללים אחדים: (מתוך וויקיפדיה)

אכילה של בעלי חיים כשרים והימנעות מאכילת בעלי חיים שאינם כשרים. - בקטגוריית החיות והבהמות, הכשרים הינם אלו המפריסי פרסה והמעלי גירה. יוצאת מן הכלל היא הג'ירפה אשר אף שמפריסה פרסה היא ומעלה גרה. נוהגין שלא לאכלה, הסיבה לכך היא, כי אין מסורת על כשרותה. בקטגוריית הדגים הכשרים נמנים אלו שיש להם סנפיר וקשקשת. - בקרב בעלי הכנף, לא נותנת התורה סימנים, אלא רק רשימה של העופות האסורים באכילה כגון נשר, עזניה ונץ, וכל השאר הותר. לאחר כמה דורות, כשזיהויים של חלק מהעופות המוזכרות בכתוב השתכח, התקינו חז"ל סימנים כדי לזהות את העופות שמותרים באכילה - עוף שאינו דורס, בעל אצבע יתירה ובעל זפק, או שקורקבנו נקלף ביד גם ביצים — רק מבעלי חיים כשרים, חלב — רק מבעלי חיים כשרים או חלב-אם... כמאמר חז"ל "היוצא מן הטמא (כגון ביצים וחלב), טמא. והיוצא מן הטהור, טהור".

הדבש, לעומת זאת, כשר- למרות שהדבורה איננה בין בעלי החיים הכשרים. את הסיבה לכך נותן התלמוד (מסכת בכורות דך ז' עמוד ב') "דבש דבורים, מותר. מפני שמכניסות אותו לגופן, ואין ממצות אותו מגופן". כלומר, מאחר ובדבש הדבורים אין שום תערובת של מיצוי מגוף הדבורה, הוא יוצא כאשר הוא מכיל את החומר שנכנס בלבד ולכן הוא מותר לאכילה. שחיטה כשרה של בעלי החיים הכשרים. הטעם הוא שצורת הריגה זו גורמת את היסורים המועטים ביותר לבעל החיים מבכל צורות ההריגה. הכשרת בשר (מדם אסור) לאכילה. הפרדה בין מאכלי בשר ומאכלי חלב. איסור זה כולל אכילה, בישול והנאה. שלושת איסורים אלו נלמדים משלוש פעמים שבהן מופיע האיסור "לא תבשל גדי בחלב אמו" (פעמיים בספר שמות ופעם בספר דברים). האיסורים כוללים גם עירוב מאכלים או כליהם (בכלי ראשון לדוגמה). לאיסור אכילת בשר וחלב מספר טעמים לפי דעות שונות ביהדות. לפי ספר הזוהר ניתן פירוש קבליע לכך; החלב הלבן מסמל מידת הרחמים ואילו הבשר האדום מסמל את מידת הדין ואסור לערבבם. הרב קוק סבר כי התורה מחנכת לאבחנה בין דרגות של מעשים. לתפיסתו אף שהתורה התירה לשתות חלב בהמה ולאכול את בשרה, אסור לערבב בין השניים, כי שתיית החלב כרוכה רק בגזל החלב שנועד לצאצאיה, בעוד שאכילת הבשר כרוכה ברצח הבהמה (חזון הצמחונות והשלום).

לדעת קאסוטו בהמשך לשיטת הרמב"ם, מדובר בהרחקה מעבודת אלילים כפי שנמצא בשירה האוגריתית "טבח גדי בחלב, טלה בחמאה" [1]. הוגים מודרניים כמו פרופ' שלום רוזנברג סוברים כי מדובר בהרחקה מאכזריות וציניות, של בישול הגדי דווקא בחלב אימו. לדעת אחרים אין לחפש טעם לאיסור מכיוון שזה נשגב מאיתנו ולא נוכל להבין בעולם הזה כי אם בעולם הבא. יין נסך - כל יין שגוי נגע בו, חשוד בכך שנוסח לעבודת אלילים, ואסור בכל שימוש, אך כאשר היין מבושל או מפוסטר, אין נגיעת הגוי אוסרת אותו. הסיבה לכך היא ככל הנראה, מפני שיין שבושל, נפגם טעמו ואיכותו, ואינו ראוי עוד להתנסח לעבודת האלילים. לכן ניתן להבחין בתויוות שעל גבי הבקבוקים של חלק מהיקבים, בכיתוב "יין מבושל" או "יין מפוסטר - ודינו כמבושל". בחג הפסח יש הקפדה נוספת, על אכילת מזון כשר לפסח. בארץ ישראל, מזון שמקורו מהצומח צריך שיקויימו בו המצוות התלויות בארץ. (כגון תרומות ומעשרות, ערלה ושמיטה).

לחיפוש מסעדות כשרות בעולם, כנסו ל www.2bjew.co.il